לומר את האמת זה התחיל מאז הורדתי במשקל. לא רק, אלא גם מאז התחלתי לקצץ ברצינות בבשר לטובת קטניות למיניהן, מקור החלבון העיקרי של הטבעונים בינינו. ניסיתי לשפר את המודל, להעשיר בשומן (חמאת בוטנים, מישהו?) ולהקפיד על ויטמינים וברזל, אבל זה לא עזר.
מיני דברים קטנים ומעצבנים. במערכת העיכול ועוד. לא כיף להיות בחורה. רופאת המשפחה כנראה מיצתה את יכולותיה, ולכן, בחשש מה, קבעתי תור לרופאת הנשים שלי - אמזונה גדולה עם פרצוף חמוץ ונטיה לדבר במשפטים בני שתי הברות. אני ממש מחזיקה ממנה.
היום הזה דווקא התחיל בסדר - יכולתי לצאת טיפה יותר מאוחר כי התור היה רק לרבע לעשר והיא נמצאת עכשיו ממש מעבר לכביש ממני. הודעתי לעבודה שאאחר בשעה ותהיתי אם ישאר לי זמן לקפה, שיחקתי חצי שעה בווי ויצאתי.
ואז מצאתי את עצמי נאלצת לנקוב בשם - לא של חלק הגוף הנדון, אלא של חלק מסוים בתוכו.
הייתי מודעת לכך שזה יהיה קשה. לחבר ד' הסברתי כבר שזה לא עלה מעולם כי לא היה מצב שהרופאת נשים תחשוב שבאתי בגלל דלקת גרון, אבל בתור אדם שכרגע מספר את הסיפור הזה בבלוג שלו, לא הייתם חושבים שיש לי בעיה של מודעות עצמית. להיפך.
אבל כשניסיתי להסביר לרופאה מה בדיוק ההבדל בין עכשיו לבדיוק-אותה-בעיה-לפני-שלוש-שנים (אגב, במחשבה לאחור, גם אז ניסיתי להצטמחן ברצינות), מצאתי את עצמי מתקשה להכנס לפרטים. אני חייבת לציין שגם לרופאה זה לא הלך בקלות. מצד שני, היו לה כמה עצות מועילות, כולל פירוט שתיה מתוקה שאסורה (לא שאי פעם שתיתי - ראו פוסט קודם) ו"כל מה שטעים לא לאכול", כנראה עצה חביבה מאד על רופאים, אולי מתוך מחשבה שנאבד את הרצון לחיות ונפסיק להטריד אותם. היא גם המליצה על פרוביוטיקה, וזו פעם ראשונה ששמעתי רופא ממליץ על זה. אמרו לי פעם לאכול יוגורט של מחלבה קטנה (כלומר, שהוסמך ע"י חיידקים ולא ע"י חלבוני חלב או קורנפלור, לידיעת תנובה) עם האנטיביוטיקה - גם זה נרשם.
ועכשיו לשאלה אחרת. עד כמה אנחנו בכלל מכירים את גופנו? המעטים מכם שנוטים להשתשע על חשבון המתרגם שלא ידע ש"האנטומיה של גריי" זה בעצם "האנטומיה: מאת גריי" בוודאי יודעים מה ההבדל בין הטיביה והפיבולה, שלא להזכיר את הפמור והלמור (הלמור זה מספר אחר). אבל מה עם היתר?
כאשר דיסקסתי את העניין עם החבר ד' בערב, התברר לי לזוועתי שהייתי בדיוק באותה צרה כשהיו לי דלקות בפרק היד והתקשיתי מאד להסביר לרופאה את המיקום המדויק ואופי הסימפטומים, וכן שפעם, כשמתחתי רצועה בקרסול, הוקל לי מאד כשהרופאה ניחשה לבד את המקום ומצאה בלי בעיה איפה כואב. וזה שלרופא העור קשה להגיד איפה הנקודה שצריך להסיר - זה כבר בכלל. כך שאולי הבעיה בכלל איננה מגדרים או אינטימית, אלא פשוט ולעניין - שאין לנו מושג מה זה הגוף שלנו, על כל נפלאותיו, ושלרופיאם שלהם היכרות עמוקה איתו קשה להסביר לנו דברים?
זוית מעניינת.
הרופאה שלחה אותי עם המבחנות ביד למעבדה, ומסתבר שגם רשמה בדיקת קרישה. את זה אפילו לא הבנתי מהטופס, הפקידה היתה צריכה להסביר לי אחרי שלקחתי מונית למעבדה האיזורית (חשבתי לקחת אופניים, ואז הגעתי למסקנה שזה לא רעיון טוב). אחרי שחיכיתי שם בתור, ושעה ויותר בבית המרקחת (בסוף התייאשתי והלכתי לבית מרקחת פרטי קטן, גם שם ריכלה הרוקחת עם החברים שלה למגינת לב התור - הרגשתי כמו בבדיחה על דקנים וקופת חולים) לקחתי אופניים סוף סוף לרכבת, באיחור של שעתיים אחרי האיחור הנוסף שעליו הודעתי לעבודה אחרי שהודעתי שאאחר.
וכשהגעתי לרכבת גיליתי שכמובן הג'קט שלי נפל מהאופניים ואבד, כנראה לנצח (מזל שהתרופות לא!).
זה היה חרא של יום.
אפילו לשיעור סווינג לא הגעתי, כי לא הצלחתי לצאת מוקדם כפיצוי על כך שהגעתי מאוחר.
התוצאות הגיעו למחרת - הרופאה צודקת, וגם הבדיקה של קרישת הדם יצאה טיפה גבולית. הלכתי לבדוק את העניין.
בעיות קרישה לרוב מתבטאות בחסר של פקטור קרישה אחד - ואז רק בדיקה אחת מתוך השתיים תצא לא בסדר, וזה לא היה המצב. בעיות כבד - חצי שנה קודם לכן שלחה אותי רופאה המשפחה, במסגרת בדיקות כלליות, לבדיקת תפקודי כבד, והכל היה בסדר. זה משאיר, בסבירות גבוהה, חסר בויטמין K.
ויטמין K מיוצר ע"י פלורת המעיים - כלומר אוכלוסיית החיידקים במעיים (ובעוד מקומות), שעבורה המליצה לי הרופאה על פרוביוטיקה. כמו כן הוא נמצא הרבה בעלים ירוקים, עגבניות וחמוציות, ובכמות גדולה ב...
בשר וגבינות שמנות.
הי הי.
כנראה שכן הייתי צריכה תירוץ. להתראות, אידאולוגיה טבעונית. שלום, בשר. מה העניינים?
קניתי גם פרוביוטיקה. והמון המון יוגורט. השיפור היה מהיר מאד. פלורה אוהבת את היוגורט עם החיידקים, וגם פרוביוטיקה.
אז היה שיפור. עד היום. היום דווקא התחיל טוב - אבא שלי עשה לי לייק על שיר מוצלח אך נידח מהניינטיז, תפסתי לשם שינוי את הרכבת שהתכוונתי לתפוס, והתברר שהרבה אנשים שמחים שיצא לי לחם עם קליפה קשה. 75% קמח שיפון, 25% קמח מלא - טעים רצח, אך חתיכת לבנה. שמתי קוביות קרח בתנור (אפשר גם לבריש במים ממש לפני האפייה) וקיבלתי את הקרום הנכסף.
אבל היום, חלה נסיגה. יתכן שהסיבה היא הלחם שאפיתי, אולי זה החומוס הביתי. משהו מנסה באופן עקבי לחסל את פלורה! אנסה להוריד בכמויות הקמח המשובח ולראות מה קורה. ולהמשיך עם היוגורט - פלורה בטח תשמח. אני עוד אשקם אותה. היא ואני, אנחנו כבר חברות.
מיני דברים קטנים ומעצבנים. במערכת העיכול ועוד. לא כיף להיות בחורה. רופאת המשפחה כנראה מיצתה את יכולותיה, ולכן, בחשש מה, קבעתי תור לרופאת הנשים שלי - אמזונה גדולה עם פרצוף חמוץ ונטיה לדבר במשפטים בני שתי הברות. אני ממש מחזיקה ממנה.
היום הזה דווקא התחיל בסדר - יכולתי לצאת טיפה יותר מאוחר כי התור היה רק לרבע לעשר והיא נמצאת עכשיו ממש מעבר לכביש ממני. הודעתי לעבודה שאאחר בשעה ותהיתי אם ישאר לי זמן לקפה, שיחקתי חצי שעה בווי ויצאתי.
ואז מצאתי את עצמי נאלצת לנקוב בשם - לא של חלק הגוף הנדון, אלא של חלק מסוים בתוכו.
הייתי מודעת לכך שזה יהיה קשה. לחבר ד' הסברתי כבר שזה לא עלה מעולם כי לא היה מצב שהרופאת נשים תחשוב שבאתי בגלל דלקת גרון, אבל בתור אדם שכרגע מספר את הסיפור הזה בבלוג שלו, לא הייתם חושבים שיש לי בעיה של מודעות עצמית. להיפך.
אבל כשניסיתי להסביר לרופאה מה בדיוק ההבדל בין עכשיו לבדיוק-אותה-בעיה-לפני-שלוש-שנים (אגב, במחשבה לאחור, גם אז ניסיתי להצטמחן ברצינות), מצאתי את עצמי מתקשה להכנס לפרטים. אני חייבת לציין שגם לרופאה זה לא הלך בקלות. מצד שני, היו לה כמה עצות מועילות, כולל פירוט שתיה מתוקה שאסורה (לא שאי פעם שתיתי - ראו פוסט קודם) ו"כל מה שטעים לא לאכול", כנראה עצה חביבה מאד על רופאים, אולי מתוך מחשבה שנאבד את הרצון לחיות ונפסיק להטריד אותם. היא גם המליצה על פרוביוטיקה, וזו פעם ראשונה ששמעתי רופא ממליץ על זה. אמרו לי פעם לאכול יוגורט של מחלבה קטנה (כלומר, שהוסמך ע"י חיידקים ולא ע"י חלבוני חלב או קורנפלור, לידיעת תנובה) עם האנטיביוטיקה - גם זה נרשם.
ועכשיו לשאלה אחרת. עד כמה אנחנו בכלל מכירים את גופנו? המעטים מכם שנוטים להשתשע על חשבון המתרגם שלא ידע ש"האנטומיה של גריי" זה בעצם "האנטומיה: מאת גריי" בוודאי יודעים מה ההבדל בין הטיביה והפיבולה, שלא להזכיר את הפמור והלמור (הלמור זה מספר אחר). אבל מה עם היתר?
כאשר דיסקסתי את העניין עם החבר ד' בערב, התברר לי לזוועתי שהייתי בדיוק באותה צרה כשהיו לי דלקות בפרק היד והתקשיתי מאד להסביר לרופאה את המיקום המדויק ואופי הסימפטומים, וכן שפעם, כשמתחתי רצועה בקרסול, הוקל לי מאד כשהרופאה ניחשה לבד את המקום ומצאה בלי בעיה איפה כואב. וזה שלרופא העור קשה להגיד איפה הנקודה שצריך להסיר - זה כבר בכלל. כך שאולי הבעיה בכלל איננה מגדרים או אינטימית, אלא פשוט ולעניין - שאין לנו מושג מה זה הגוף שלנו, על כל נפלאותיו, ושלרופיאם שלהם היכרות עמוקה איתו קשה להסביר לנו דברים?
זוית מעניינת.
הרופאה שלחה אותי עם המבחנות ביד למעבדה, ומסתבר שגם רשמה בדיקת קרישה. את זה אפילו לא הבנתי מהטופס, הפקידה היתה צריכה להסביר לי אחרי שלקחתי מונית למעבדה האיזורית (חשבתי לקחת אופניים, ואז הגעתי למסקנה שזה לא רעיון טוב). אחרי שחיכיתי שם בתור, ושעה ויותר בבית המרקחת (בסוף התייאשתי והלכתי לבית מרקחת פרטי קטן, גם שם ריכלה הרוקחת עם החברים שלה למגינת לב התור - הרגשתי כמו בבדיחה על דקנים וקופת חולים) לקחתי אופניים סוף סוף לרכבת, באיחור של שעתיים אחרי האיחור הנוסף שעליו הודעתי לעבודה אחרי שהודעתי שאאחר.
וכשהגעתי לרכבת גיליתי שכמובן הג'קט שלי נפל מהאופניים ואבד, כנראה לנצח (מזל שהתרופות לא!).
זה היה חרא של יום.
אפילו לשיעור סווינג לא הגעתי, כי לא הצלחתי לצאת מוקדם כפיצוי על כך שהגעתי מאוחר.
התוצאות הגיעו למחרת - הרופאה צודקת, וגם הבדיקה של קרישת הדם יצאה טיפה גבולית. הלכתי לבדוק את העניין.
בעיות קרישה לרוב מתבטאות בחסר של פקטור קרישה אחד - ואז רק בדיקה אחת מתוך השתיים תצא לא בסדר, וזה לא היה המצב. בעיות כבד - חצי שנה קודם לכן שלחה אותי רופאה המשפחה, במסגרת בדיקות כלליות, לבדיקת תפקודי כבד, והכל היה בסדר. זה משאיר, בסבירות גבוהה, חסר בויטמין K.
ויטמין K מיוצר ע"י פלורת המעיים - כלומר אוכלוסיית החיידקים במעיים (ובעוד מקומות), שעבורה המליצה לי הרופאה על פרוביוטיקה. כמו כן הוא נמצא הרבה בעלים ירוקים, עגבניות וחמוציות, ובכמות גדולה ב...
בשר וגבינות שמנות.
הי הי.
כנראה שכן הייתי צריכה תירוץ. להתראות, אידאולוגיה טבעונית. שלום, בשר. מה העניינים?
קניתי גם פרוביוטיקה. והמון המון יוגורט. השיפור היה מהיר מאד. פלורה אוהבת את היוגורט עם החיידקים, וגם פרוביוטיקה.
אז היה שיפור. עד היום. היום דווקא התחיל טוב - אבא שלי עשה לי לייק על שיר מוצלח אך נידח מהניינטיז, תפסתי לשם שינוי את הרכבת שהתכוונתי לתפוס, והתברר שהרבה אנשים שמחים שיצא לי לחם עם קליפה קשה. 75% קמח שיפון, 25% קמח מלא - טעים רצח, אך חתיכת לבנה. שמתי קוביות קרח בתנור (אפשר גם לבריש במים ממש לפני האפייה) וקיבלתי את הקרום הנכסף.
אבל היום, חלה נסיגה. יתכן שהסיבה היא הלחם שאפיתי, אולי זה החומוס הביתי. משהו מנסה באופן עקבי לחסל את פלורה! אנסה להוריד בכמויות הקמח המשובח ולראות מה קורה. ולהמשיך עם היוגורט - פלורה בטח תשמח. אני עוד אשקם אותה. היא ואני, אנחנו כבר חברות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה