אז נסטה לרגע שוב מענייני חתונה כדי לעסוק במשהו שבאמת אכפת לי ממנו - הטלפון שלי.
הנוט. NOTE. פנקס, יעני.
זה התחיל מזה שהג'י פי אס שלי הפסיק לעבוד. לא הבנתי עד כמה זה דרדר את איכות החיים שלי. אבל לגמרי. לא הצלחתי למצא מקומות ושוב איחרתי לכל מסיבה ומפגש. אז התחלתי להרהר ברעיון שאולי הגיע הזמן לשדרג את הטלפון.
אבל לאיזה מכשיר?
המשכתי לחשוב.
לסמסונג גלקסי אס2? לא, צפוי מדי. מוטורולה דפיי? עמיד (טוב בשבילי!) אבל מכוער. למכשיר עלום של נקסוס? גברי מדי. לאייפון של ד' ולקנות לו את הדפיי? אבל אז אתקע עם אייפון, הו, האימה.
לעזרתי בא איש הכספים מלונדון מהעבודה. הוא ראה איפה שראה את הסמסונג גלקסי נוט והחליט שזה המכשיר שאנחנו צריכים לדחוף. בתוך שבועיים היו לנו אין ספור פרסומות לדבר הזה ואף לא אחד הבין מה זה בכלל.
הזרע נזרע.
כדי לסבר את האוזן, המכשיר הקודם שאיש הכספים רצה שנדחוף היה הג'ון'ס פון. אותו באמת אף אחד לא קנה.
אבל רגע, מה זה הנוט הזה?
זה טאבלט? זה טלפון? זה פאבלט! השתעשעשו הפרסומות. קריצה כזו לקהל הגיקים העלתה חיוך אפילו על פני. הוא פשוט טאבלט. גדול מספיק כדי להחשב טאבלט, אבל הטלפון מוטמע בתוכו. לי, שלעתים קרובות הצטערתי שלא לקחתי אתי את הטאבלט שלי, זה קסם.
ולא רק זה. יש לו גם עט. סטיילוס רב יכולות ותכנת ציור מתאימה. כאילו, עט. החוליה האחרונה המקשרת בין הנוריה 5800 הישן והבישן שלי לזה.
הזרע נבט.
ואז התחתנתי, כן.
ד' התייחס לרעיון בקרירות. אנחנו מבזבזים מספיק כסף על החתונה. מה שנכון. הסכמנו שאקח את הצ'קים לחנות הסלולר הקרובה ביום ראשון שאחרי החתונה.
אלא מאי? שבני הדודים שלי מגיעים מחו"ל. מגיעים. מחו"ל. חו"ל שאליו שולחת אמזון. כלומר, אמזון אנגליה שולחת גם לארץ, אבל אם יש בעיה או תקלה, הרבה יותר קל להחזיר את המוצר בארץ המשלוח.
וזה לא יקר באופן יחסי. אלפיים שקל קנו לי אותו כולל כיסוי (מכוער רצח, נראה הרבה יותר טוב בתמונות) וכבל רזרבי (אותו ביטלתי כי היה מספק אחר ונגבו עבורו דמי משלוח - 30 דולר. על כבל שעולה שני דולר!). בן הדוד קיבל את המשלוח (הכיסוי הגיע קודם. הם רצו לספר לי שהגיע הכיסוי לבד, אבל ברגע שנפגשנו נשברו ונתנו לי את המכשיר) והביא את המכשיר לארץ, ופה הוא עבד בלי בעיה.
עברית התקנתי מיד. הבעיה העיקרית היתה למצוא איזו משפע המקלדות בעברית להתקין. אמנם, גם לקח לי זמן למצוא את ההגדרה שגרמה לאס אמ אסים להשלח בג'יבריש או באנגלית, אבל בעבודה (שם עשו את התרגיל הזה לא פעם) מצאו אותה מיד. והמגן? למי שזוכר את סאגת סלקום, בעת שהמתנתי שם לשירות (שלא הגיע, סתם בזבזו לי יום), ראיתי כיסוי קארבון דקיק ואלגנטי בדוכן שלהם. ב-170 ש"ח. למה לא. בדרך לשירותים בסנטר באותו יום ראיתי דוכן שלא שייך לאחת החברות... והוא מכר לי כיסוי עור יפהפה בצורת כריכה לספר ב-30 שקלים בלבד. שמחתי מאד.
סופו של הסיפור הוא בירח הדבש שלי, אני יושבת ומציירת בעזרת הסטיילוס את הממתינים איתנו במשרד הפנים. ושוב מגיעה בזמן לפגישות, עכשיו שכשהגוגל מאפס עובד. השיפור באיכות החיים פשוט מפליא. קשה לי להבין למה לא עשיתי את זה קודם (או שכן. 2000 שקל זה הרבה כסף להוציא על טלפון, גם אם אני תלויה לחלוטין בג'י פי אס). הנוט גדול מספיק כדי לקרוא ממנו ספרים ברכבת ולהראות ממנו את סרט החתונה שלנו (וזה דבר שעשיתי כבר כמה וכמה פעמים,ומי שאמור לפגוש אותי בקרוב - הזהרו,סיכוי לא קטן שאראה לכם אותו שוב). אפילו לסבתא שלי הראיתי מעליו את הסרט. לא נרשמו תלונות ואף לא "קטן מדי, אני לא רואה" אחד.
וקיבלתי בונוס משעשע. הוא גדול מספיק כדי לבלוט בכל מקום שאני שולפת אותו. הוא מעורר תשומת לב ושאלות אצל כל מי שרואה אותו - מהספר שלי שהתאהב בו ברגע שראה אותו אצלי ועד לעובדת המעבדה בה הדפסתי את תמונות החתונה שהתאמצה מאד לא להתפעל ממנו. הוא טאבלט, אבל הוא גם טלפון. הוא פאבלט! ואם הדבר היחיד שיצא לנו מכל הפרסומות שלנו הוא שאני השתכנעתי לקנות אותו, דיינו.
הנוט. NOTE. פנקס, יעני.
זה התחיל מזה שהג'י פי אס שלי הפסיק לעבוד. לא הבנתי עד כמה זה דרדר את איכות החיים שלי. אבל לגמרי. לא הצלחתי למצא מקומות ושוב איחרתי לכל מסיבה ומפגש. אז התחלתי להרהר ברעיון שאולי הגיע הזמן לשדרג את הטלפון.
אבל לאיזה מכשיר?
המשכתי לחשוב.
לסמסונג גלקסי אס2? לא, צפוי מדי. מוטורולה דפיי? עמיד (טוב בשבילי!) אבל מכוער. למכשיר עלום של נקסוס? גברי מדי. לאייפון של ד' ולקנות לו את הדפיי? אבל אז אתקע עם אייפון, הו, האימה.
לעזרתי בא איש הכספים מלונדון מהעבודה. הוא ראה איפה שראה את הסמסונג גלקסי נוט והחליט שזה המכשיר שאנחנו צריכים לדחוף. בתוך שבועיים היו לנו אין ספור פרסומות לדבר הזה ואף לא אחד הבין מה זה בכלל.
הזרע נזרע.
כדי לסבר את האוזן, המכשיר הקודם שאיש הכספים רצה שנדחוף היה הג'ון'ס פון. אותו באמת אף אחד לא קנה.
אבל רגע, מה זה הנוט הזה?
זה טאבלט? זה טלפון? זה פאבלט! השתעשעשו הפרסומות. קריצה כזו לקהל הגיקים העלתה חיוך אפילו על פני. הוא פשוט טאבלט. גדול מספיק כדי להחשב טאבלט, אבל הטלפון מוטמע בתוכו. לי, שלעתים קרובות הצטערתי שלא לקחתי אתי את הטאבלט שלי, זה קסם.
ולא רק זה. יש לו גם עט. סטיילוס רב יכולות ותכנת ציור מתאימה. כאילו, עט. החוליה האחרונה המקשרת בין הנוריה 5800 הישן והבישן שלי לזה.
הזרע נבט.
ואז התחתנתי, כן.
ד' התייחס לרעיון בקרירות. אנחנו מבזבזים מספיק כסף על החתונה. מה שנכון. הסכמנו שאקח את הצ'קים לחנות הסלולר הקרובה ביום ראשון שאחרי החתונה.
אלא מאי? שבני הדודים שלי מגיעים מחו"ל. מגיעים. מחו"ל. חו"ל שאליו שולחת אמזון. כלומר, אמזון אנגליה שולחת גם לארץ, אבל אם יש בעיה או תקלה, הרבה יותר קל להחזיר את המוצר בארץ המשלוח.
וזה לא יקר באופן יחסי. אלפיים שקל קנו לי אותו כולל כיסוי (מכוער רצח, נראה הרבה יותר טוב בתמונות) וכבל רזרבי (אותו ביטלתי כי היה מספק אחר ונגבו עבורו דמי משלוח - 30 דולר. על כבל שעולה שני דולר!). בן הדוד קיבל את המשלוח (הכיסוי הגיע קודם. הם רצו לספר לי שהגיע הכיסוי לבד, אבל ברגע שנפגשנו נשברו ונתנו לי את המכשיר) והביא את המכשיר לארץ, ופה הוא עבד בלי בעיה.
עברית התקנתי מיד. הבעיה העיקרית היתה למצוא איזו משפע המקלדות בעברית להתקין. אמנם, גם לקח לי זמן למצוא את ההגדרה שגרמה לאס אמ אסים להשלח בג'יבריש או באנגלית, אבל בעבודה (שם עשו את התרגיל הזה לא פעם) מצאו אותה מיד. והמגן? למי שזוכר את סאגת סלקום, בעת שהמתנתי שם לשירות (שלא הגיע, סתם בזבזו לי יום), ראיתי כיסוי קארבון דקיק ואלגנטי בדוכן שלהם. ב-170 ש"ח. למה לא. בדרך לשירותים בסנטר באותו יום ראיתי דוכן שלא שייך לאחת החברות... והוא מכר לי כיסוי עור יפהפה בצורת כריכה לספר ב-30 שקלים בלבד. שמחתי מאד.
סופו של הסיפור הוא בירח הדבש שלי, אני יושבת ומציירת בעזרת הסטיילוס את הממתינים איתנו במשרד הפנים. ושוב מגיעה בזמן לפגישות, עכשיו שכשהגוגל מאפס עובד. השיפור באיכות החיים פשוט מפליא. קשה לי להבין למה לא עשיתי את זה קודם (או שכן. 2000 שקל זה הרבה כסף להוציא על טלפון, גם אם אני תלויה לחלוטין בג'י פי אס). הנוט גדול מספיק כדי לקרוא ממנו ספרים ברכבת ולהראות ממנו את סרט החתונה שלנו (וזה דבר שעשיתי כבר כמה וכמה פעמים,ומי שאמור לפגוש אותי בקרוב - הזהרו,סיכוי לא קטן שאראה לכם אותו שוב). אפילו לסבתא שלי הראיתי מעליו את הסרט. לא נרשמו תלונות ואף לא "קטן מדי, אני לא רואה" אחד.
וקיבלתי בונוס משעשע. הוא גדול מספיק כדי לבלוט בכל מקום שאני שולפת אותו. הוא מעורר תשומת לב ושאלות אצל כל מי שרואה אותו - מהספר שלי שהתאהב בו ברגע שראה אותו אצלי ועד לעובדת המעבדה בה הדפסתי את תמונות החתונה שהתאמצה מאד לא להתפעל ממנו. הוא טאבלט, אבל הוא גם טלפון. הוא פאבלט! ואם הדבר היחיד שיצא לנו מכל הפרסומות שלנו הוא שאני השתכנעתי לקנות אותו, דיינו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה