יום חמישי, 20 באוקטובר 2011

שיחות על קולנוע

"אז איך 'בוקר טוב, אדון פידלמן'?"

"אה, נחמד. אבל הכל שחור, הבית מלאכה שחור, הריהוט שהוא עושה לו פוליטורה שחור - עכשיו כולם רואים מה זה לעשות פוליטורה, אמרנו שהחבר שלנו ילך לדוג ואבא יבוא ויעשה פוליטורה - וגם ששון גבאי שחור! ונכון שלא רואים שהוא לובש משהו, הכל שחור? דיכאון, הוא גם לא צריך להיות כל כל קשה, הוא זקן קשה שם".

"ומה, אחרי זה עוד ראיתם את ממזרים חסרי כבוד?"

"כן, הוא משחק עם זה, זה נחמד, עם ההוא שמזמין שלוש בירות לא נכון והורגים אותו..."

"הוא שיחק אחר כך באקס מן, הוא היה ניצול שואה שהטביע צוללות של נאצים, אגב"

"זה היה מאד לא בסדר, עם היטלר והקולנוע. זה פשטני,זה לא בסדר להתמקד בשטויות האלה על חשבון הסיפור".

"נו, זה טרנטינו מגלה את מיתוס הגבורה".

"אז זה לא בסדר, הוא יכול להראות עוד מכל היתר. כמו שושנה שברחה שם".


"ומה עם החדש של אלמודובר, גם אותו ראיתם עכשיו, לא?"

"כן, סרט קשה, סרט קשה מאד. הוא מתעסק שוב עם הגברים והנשים, זה צבעוני אבל זה קשה. הוא אוהב את הנושאים האלה, הוא עושה את זה כל פעם מחדש".

"אל תקשיבי, זה סרט מצוין, לכי לראות".

"קשה?"

"קשה אבל מצוין".

קיבלתי עם ההמלצה טרמפ הביתה, כי השאילו לי מעיל ומזוודה. תכננתי להתגלגל, אבל קשה עם מזוודה. אני מתגלגלת הביתה, כן, ברגל או באופניים מבית התל אופן. מילה על האטימולוגיה של "הליכה" - אם הליכה ברגל ברור שהיא למטרת הגעה למקום כלשהו, הרכיבה היא פעילות כשלעצמה וההליכה - לעתים בהדגשה - "לעשות הליכה" - גם היא פעילות שיש לה ערך בלי קשר להגעה ממקום למקום. למעשה, לרוב "לעשות הליכה" פירושו ללכת ולחזור בדיוק לאותו מקום, בלי להגיע לשום מקום בדרך. מיצי טיפוס פעיל ונוהגת להמעיט בשימוש בכלי רכב ממונעים, אבל ההכרזה על הגעה ממקום א' למקום ב' כעל פעילות בפני עצמה מכבידה על הלו"ז העמוס שלה, ולכן אני נוהגת "לטייל" או "להתגלגל" ממקום למקום.

עד פה לא היו שום ספוילרים - קיבלתי אותם כמה ימים אחר כך מקולגה בעבודה (שהמליץ גם הוא בחום על החדש של אלמודובר). אותה עבודה שקשה לי להתנתק ממנה גם בבית, למורת רוחו המוצדקת של החבר ד' ולחששה של טלי, שכבר נסעה אתי לחו"ל ויודעת מה קורה אז.

אה, חו"ל. החגים עוד כאן, ואני מותחת אותם כמה ימים קדימה עם נסיעה מתוכננת לדנמרק. לא בחול המועד, כי יקר וכי יש אייקון (עזבו שלא ממש הייתי באייקון - הבטחתי לפלג הנטוש במפשחה שניפגש שם, וזה לא קרה, אוי). אחרי.

אף אחד מהסרטים עוד לא ראיתי - כן ראיתי את "קבור" לאייקון, סרט מתח עם סוף מפתיע באמת ושום דבר טוב שאפשר לומר עליו. מאכזב. אבל כולם יחכו לי, אני מקווה שיחד עם קוראי הנאמנים, לחזרתי מארץ הדגים ובת הים הקטנה.

להתראות אז.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה