לאחר הפוסט הקודם (שנגמר, אגב, בקולגה ד' מראה לקולגה ש' את טו גירלס ואן קאפ ומצטער קשות על שלא צילם את תגובתו), הגיע הזמן של מיצי לצאת לחופש.
חופשת ראש השנה, שהשנה התמרחה על פני ארבעה ימים תמימים.
הבוס כינס את כולנו לזובור חג נוקב, פתחנו שמפניה וחתכתי תפוח עם דבש, וקיבלנו במזל טוב גם תלושי שי (הידועים גם בשם "תלושי חג"). אני יעדתי אותם כבר מזמן.
יעדתי אותם למכנסיים ב"גולף".
הם ספק המכנסיים הרשמי שלי. חולצות וחצאיות מגיעות בדרך כלל מאייץ' אנד אם, שמלות מהוניגמן ופריט מוצלח אחד בעונה - מ"נו ניים". אגב, בסיבוב הנוכחי ראיתי שהם הוציאו מהבוידעם את אחת החולצות המיתולוגיות שלי - יציאת מעטפת עם קשירה חביבה בפרונט - היה לי אותה בסגול חציל לפני חמש או שש שנים, והנה מצאתי אותה שוב, הפעם באדום חלודה מחמיא.
האמת, אולי כדאי לסקור פה קודם את השתלשלות האירועים.
קודם הייתי סמול בסיגל דקל. לא יחסתי לזה יותר מדי חשיבות.
אחר כך גיליתי שיש המון מקום במכנסיים מידה 40 שקניתי לפני חודשים אחדים ב"גולף".
אחר כך התחלתי לאכול יותר. אקסטרה פה, עוגיה נוספת שם. לא משהו דסרטי, אבל מספיק כדי להעמיד את המשקל שלי על "הולד". זה היה מתוכנן בערך כמו כל היתר.
ואת סיבוב הקניות הנוכחי לא התחלתי בערב החג עם התלושים, אלא שבוע קודם בעזריאלי, שם דחף אותי יצרי למדוד מכנסיים דווקא באייץ' אנד אם, אם כי הגזרות שלהם מפוקפקות משהו. התחלתי לחשוד כשגיליתי שכל מידה 42 (המקבילה ל-40 אצל היצרנים המקומיים מטעמי גזרה) גדולה עלי.
ואז, מאחר וחשדי כבר התעורר, הלכתי לגולף בערב החג, שם שלפתי כל פריט בשתי מידות שונות - למעט השמלות, אותן לקחתי במדיום בלבד, מתוך הבנה שחמוקי השופעים לא יכנסו בחיים לסמול שם.
אבל במדיום היה המון מקום.
יצאתי משם עם שמלה בסמול ומכנסיים במידה 38. זה סוג של הגביע הקדוש בימינו (36 זה לא הנורמה, זה מה שדוחפים לילדות קטנות לראש כדי שיתעסקו בביקורת עצמית במקום במשהו פרודוקטיבי. אגב גם המין הגברי לא חופשי ממניפולציות מעין אלה). הייתי מאד מרוצה מעצמי.
וגם החברים בפייסבוק היו מרוצים... למעט אלה שהחליטו על עוד סיבוב הלקאה עצמית. אבל אני הייתי מאד מרוצה מעצמי גם קודם, וכאמור בעולם אני עדיין מידה 40.
אבל אחרי זה, שום דבר כבר לא הצליח לקלקל לי את המצברוח. אפילו החג עבר בנעימים - כמעט בלי נדנודים מהעבודה (בהולנד יודעים שזה ראש השנה, אבל הטאיוונים מתבלבלים), עם ארוחת חג נעימה אצל אחות של החבר ד' (גם אצלו יש פולנים!), וארבעה ימים נפלאים של בטלה מוחלטת.
חופשת ראש השנה, שהשנה התמרחה על פני ארבעה ימים תמימים.
הבוס כינס את כולנו לזובור חג נוקב, פתחנו שמפניה וחתכתי תפוח עם דבש, וקיבלנו במזל טוב גם תלושי שי (הידועים גם בשם "תלושי חג"). אני יעדתי אותם כבר מזמן.
יעדתי אותם למכנסיים ב"גולף".
הם ספק המכנסיים הרשמי שלי. חולצות וחצאיות מגיעות בדרך כלל מאייץ' אנד אם, שמלות מהוניגמן ופריט מוצלח אחד בעונה - מ"נו ניים". אגב, בסיבוב הנוכחי ראיתי שהם הוציאו מהבוידעם את אחת החולצות המיתולוגיות שלי - יציאת מעטפת עם קשירה חביבה בפרונט - היה לי אותה בסגול חציל לפני חמש או שש שנים, והנה מצאתי אותה שוב, הפעם באדום חלודה מחמיא.
האמת, אולי כדאי לסקור פה קודם את השתלשלות האירועים.
קודם הייתי סמול בסיגל דקל. לא יחסתי לזה יותר מדי חשיבות.
אחר כך גיליתי שיש המון מקום במכנסיים מידה 40 שקניתי לפני חודשים אחדים ב"גולף".
אחר כך התחלתי לאכול יותר. אקסטרה פה, עוגיה נוספת שם. לא משהו דסרטי, אבל מספיק כדי להעמיד את המשקל שלי על "הולד". זה היה מתוכנן בערך כמו כל היתר.
ואת סיבוב הקניות הנוכחי לא התחלתי בערב החג עם התלושים, אלא שבוע קודם בעזריאלי, שם דחף אותי יצרי למדוד מכנסיים דווקא באייץ' אנד אם, אם כי הגזרות שלהם מפוקפקות משהו. התחלתי לחשוד כשגיליתי שכל מידה 42 (המקבילה ל-40 אצל היצרנים המקומיים מטעמי גזרה) גדולה עלי.
ואז, מאחר וחשדי כבר התעורר, הלכתי לגולף בערב החג, שם שלפתי כל פריט בשתי מידות שונות - למעט השמלות, אותן לקחתי במדיום בלבד, מתוך הבנה שחמוקי השופעים לא יכנסו בחיים לסמול שם.
אבל במדיום היה המון מקום.
יצאתי משם עם שמלה בסמול ומכנסיים במידה 38. זה סוג של הגביע הקדוש בימינו (36 זה לא הנורמה, זה מה שדוחפים לילדות קטנות לראש כדי שיתעסקו בביקורת עצמית במקום במשהו פרודוקטיבי. אגב גם המין הגברי לא חופשי ממניפולציות מעין אלה). הייתי מאד מרוצה מעצמי.
וגם החברים בפייסבוק היו מרוצים... למעט אלה שהחליטו על עוד סיבוב הלקאה עצמית. אבל אני הייתי מאד מרוצה מעצמי גם קודם, וכאמור בעולם אני עדיין מידה 40.
אבל אחרי זה, שום דבר כבר לא הצליח לקלקל לי את המצברוח. אפילו החג עבר בנעימים - כמעט בלי נדנודים מהעבודה (בהולנד יודעים שזה ראש השנה, אבל הטאיוונים מתבלבלים), עם ארוחת חג נעימה אצל אחות של החבר ד' (גם אצלו יש פולנים!), וארבעה ימים נפלאים של בטלה מוחלטת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה