יום רביעי, 2 במאי 2012

אינטרלוד - זוועתון

בהתחלה היו המון ציצים. וסקס. אחר כך הגיע הדם, והמעיים, והמוחות השפוכים. בסוף היו גם תינוקות מתים. וסוף טוב, בערך.
אבל לפני שהגענו לזה, בדיוק ברגע בו הגיבורים מכים מישהו בראש למוות בפטיש והכל נשפך על המדרכה, מסתובבת אלי בת זוגי לצפייה ולוחשת: "אפשר ביס מהשוקולד?".

זה היה סרט שואה פולני בן שלוש שעות.

כלומר, הוא לא עשה עלי כל כך רושם. בת זוגי לצפיה מלמלה בחוסר אמון שהפולנים יוצאים שם ממש טוב, ואני פשוט שמחתי שיצאנו מהאולם הקפוא לרחוב הקצת-פחות-קפוא. לא ברור למה החליטו לשלוח דווקא אותו לאוסקר, נראה שמישהו התבלבל קצת בין אימי שואה לסרטי אימה מהאייטיז.לא נורא, בטח יהיה חומר מעניין לקורס בחירה בקולנוע על האסתטיקה של האימה בסרטי שואה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה