קודם כל, אני רוצה לומר,שזה היה לגמרי באשמתי. הכל היה באשמתי. לא הייתי צריכה לומר להורים שלי שאני גאה בצורה הבוגרת בה הם מתנהלים. לא הייתי צריכה. אני הרי יודעת מה קורה אצלי במשפחה כשאומרים משהו טוב.
לפני הכל, אולי כדאי לתת קצת רקע.
אבל למחרת בבוקר קיבלתי עוד טלפון...
לפני הכל, אולי כדאי לתת קצת רקע.
אז ככה. לקחנו את שני זוגות ההורים (אין מה לדאוג, הם מסתדרים יותר טוב מאיתנו) לראות דירות. הם לא הסתירו את דעתם, לא מאיתנו, לא מהבעלים ולא מהשכנים, אבל קיבלו את דעתנו (שהיתה שונה). אחר כך הלכנו לראות אולמות,הפעם בלעדיהם. אמרנו שתודה ואין צורך והם יכולים לבוא לטעימות.
מההורים של החבר ד' קיבלנו המון טלפונים, משלי... פחות.
אולי לא הייתי צריכה להלחץ אז ולהתעקש שנחתום מיד. אבל התעקשתי. בעל
האולם היה הרבה פחות לחוץ ממני,וקבע אתנו למחרת.
סגרנו על אולם ולהקה. להורים של החבר ד' היה הרבה מה להגיד. 'החלטנו וזהו!', הוא אמר. הערכתי אותו מאד.
ההורים שלי היו הרבה פחות בלחץ בנוגע להכשר המדויק של האולם (ועם 17 סוגי הכשרים שונים ומיצי שאלרגית למוצרים בהכשר בד"צ העדה החרדית - באמת, בכולם יש קורנפלור כי אין תחליף שמיוצר ע"י יהודים בישראל - במילא לא נמצא הכשר שיספק את כולם), בנוגע לשיער ולאיפור שלי (הספר שלי טוב ובא תמיד הביתה, האיפור שלי גם), ואף לא טרחו להציע שאעשה פן או בייביליס, או את שניהם ביחד, שאלוהים יעזור לי. וכך אמרתי להם שאני שמחה מאד על הגישה הבוגרת שלהם.
זו היתה הטעות שלי.
למחרת, התייצבתי אצלם וחטפתי אמבוש פרוע.
"מה עם הכסף??"
אחרי שיחה ארוכה ומפורטת, בה חזרתי על הנסיבות בגללן הקדמנו את החתונה, פירטתי דברים שעדיף היה שלא הייתי מזכירה אותם והודעתי שנוכל לשלם על כל החתונה לבד, הגענו לנושא ההוצאות שלפני.
מההורים של החבר ד' קיבלנו המון טלפונים, משלי... פחות.
אולי לא הייתי צריכה להלחץ אז ולהתעקש שנחתום מיד. אבל התעקשתי. בעל
האולם היה הרבה פחות לחוץ ממני,וקבע אתנו למחרת.
סגרנו על אולם ולהקה. להורים של החבר ד' היה הרבה מה להגיד. 'החלטנו וזהו!', הוא אמר. הערכתי אותו מאד.
ההורים שלי היו הרבה פחות בלחץ בנוגע להכשר המדויק של האולם (ועם 17 סוגי הכשרים שונים ומיצי שאלרגית למוצרים בהכשר בד"צ העדה החרדית - באמת, בכולם יש קורנפלור כי אין תחליף שמיוצר ע"י יהודים בישראל - במילא לא נמצא הכשר שיספק את כולם), בנוגע לשיער ולאיפור שלי (הספר שלי טוב ובא תמיד הביתה, האיפור שלי גם), ואף לא טרחו להציע שאעשה פן או בייביליס, או את שניהם ביחד, שאלוהים יעזור לי. וכך אמרתי להם שאני שמחה מאד על הגישה הבוגרת שלהם.
זו היתה הטעות שלי.
למחרת, התייצבתי אצלם וחטפתי אמבוש פרוע.
"מה עם הכסף??"
אחרי שיחה ארוכה ומפורטת, בה חזרתי על הנסיבות בגללן הקדמנו את החתונה, פירטתי דברים שעדיף היה שלא הייתי מזכירה אותם והודעתי שנוכל לשלם על כל החתונה לבד, הגענו לנושא ההוצאות שלפני.
אתם מבינים, החתונה שלנו לא הולכת להיות הכי יקרה הקיץ. תהיו מוכנים. אני מקווה אמנם שתהיה יפה ומיוחדת ושכולם יהנו, אבל אנחנו מתקמצנים. מאד. אין לנו כוונה להוציא עשרות אלפי שקלים על שמלה, צלם ודי ג׳יי.
אבל מה עם הכסף?????
הסברתי להורים שלי שלאולם וללהקה צריך לשלם רק במועד האירוע ואין לי באמת צורך במזומנים לפני כן. הם רצו להוציא את הדולרים מהכספת ולתת לי. שטרות, כן?
בינתיים הסברתי שצריך לשלם לפני החתונה רק על בגדים (תיקוני שמלה בשבילי,נעליים ותחתונים, שזה סיפור בפני עצמו, וחליפה לחבר ד׳) וטבעות. הטבעת תבוא ממעצבת צעירה ומוכשרת שבין שאר מעלותיה, גם משתמשת בזהב ממוחזר.
׳אל תדאגי׳, אמק אמא שלי, ׳גם על הזהב אתם לא צריכים לשלם׳ - והלכה לשלוף את אוצרות המשפחה אותם אני אמורה להתיך למען הטבעת שלי.
ובכן, המעצבת תוכל אולי להשתמש בטבעת הנישואין הישנה של אבא שלי, אבל בשן הזהב הישנה שלו, כנראה שלא.
עזבתי את כל זה וחזרתי הביתה.
אבל מה עם הכסף?????
הסברתי להורים שלי שלאולם וללהקה צריך לשלם רק במועד האירוע ואין לי באמת צורך במזומנים לפני כן. הם רצו להוציא את הדולרים מהכספת ולתת לי. שטרות, כן?
בינתיים הסברתי שצריך לשלם לפני החתונה רק על בגדים (תיקוני שמלה בשבילי,נעליים ותחתונים, שזה סיפור בפני עצמו, וחליפה לחבר ד׳) וטבעות. הטבעת תבוא ממעצבת צעירה ומוכשרת שבין שאר מעלותיה, גם משתמשת בזהב ממוחזר.
׳אל תדאגי׳, אמק אמא שלי, ׳גם על הזהב אתם לא צריכים לשלם׳ - והלכה לשלוף את אוצרות המשפחה אותם אני אמורה להתיך למען הטבעת שלי.
ובכן, המעצבת תוכל אולי להשתמש בטבעת הנישואין הישנה של אבא שלי, אבל בשן הזהב הישנה שלו, כנראה שלא.
עזבתי את כל זה וחזרתי הביתה.
חשבתי שגמרנו.
אבל למחרת בבוקר קיבלתי עוד טלפון...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה