אין לי זמן לכלום

בוודאי שמתם לב, קוראי הנאמנים, למיעוט הפוסטים לאחרונה. הייתי אומרת שאין מה לעשות, ההכנות לחתונה גוזלות את מרבית זמננו. וכוורקוהוליקית מהסוג המודרני, למיצי אין יותר מדי מזה.

אבל זה לא בדיוק נכון. אמנם למיצי אין יותר מדי זמן פנוי, ומעולם לא היה לה, אבל לאחרונה העניינים הגיעו לשפל חדש. כזה שפל, שלמיצי אין אפילו זמן ללכת לבזבז את השי לחג מהעבודה, וזה כבר באמת חסר תקדים. או שאולי אני פשוט מחכה שהביגוד שקניתי לחתונה יכנס לשימוש שוטף. כרגע יש סטוק שלם של בגדים תחתונים ונעליים שרק מחכה, קצת חבל לקנות עוד.

אולי זה כי בעבודה הלחץ גדול מאי פעם. בחול המועד יצא לי לעבוד אפילו יותר שעות מהרגיל, וגם זה לא מעט. אולי כי ימי החופש שלי מנוצלים לטובת סידורים מתישים ולא לטובת כנס "עולמות" (חשבתי שיהיה לא משהו ולא אפסיד דבר. ואז עברתי את אשכול פיס ליד הסינמטק ומתוכו בקעה שירת פילקים אדירה. כמה התחרטתי באותו רגע). אבל עזבו ימי חופש, לאחרונה כל פעם שאני יוצאת מהעבודה אני מרגישה כאילו יצאתי ממטחנת בשר. ובנוגע לטירוף שמחוץ לעבודה - ובכן, נותני שירותים למתחתנים נלהבים לא מגיעים אפילו לקרסוליים של אנשי נדל"ן. ובנוגע למשפחתי התומכת והאוהבת, אפילו החבר ד' נאלץ לאחרונה להודות שאני צודקת והם באמת משוגעים.

אבל אני אתגבר, וכשסוף סוף נסיים את העניין הזה של חתונה, יהיו לנו שפע של חוויות לחלוק. ואולי גם כמה תובנות. השארו עמנו.