סיפור על תקלה אחת בחשמל של איזור תעסוקה גדול, פארק המדע ברחובות. את חברת חשמל לא ניתן היה להשיג.
הקיץ התחיל. פתאום ובלי שום אזהרה מוקדמת, הפך מזג האויר למהביל עד מגעיל והמזגן בעבודה התחיל לעבוד. כדי להקל עלינו, מישהו (הבוס!) הביא גלידה. יש לנו מקרר חדש בעבודה, עם מקפיא רב עוצמה. אז מילאנו אותו בגלידה והתחלנו להנות מהשבוע.
זה נמשך עד היום בצהריים.
מיד אחרי ארוחת הצהריים.
שבה, פתאום...
שמענו בום.
החשמל נפל.
כנראה קשור, לא? בום וחשמל? הצצנו מהחלון,שלמזלנו היה לכיוון הנכון - כיוון הרחוב המקביל.
עלה משם עשן.
המשכתי להציץ בכוונה להבין מה קרה.
וכך קרה שראיתי את כדור האש השני.
פיצוץ רציני.
רק אני ראיתי אותו,אבל כולם שמעו.
זה היה קו מתח גבוה שמזין את כל האיזור.
הבוס שלף קסטה מהמקרר והציע לי אחת. "אני הולך לראות מה קורה. אין סיכוי שיתקנו את זה בקרוב".
הצטרפתי אליו.
"ותאכלו את הגלידות, הן ימסו!"
החזרתי את שלי למקרר.
הרחוב היה עמוס באנשים. אמנם ההומו-הייטקוס נוטה לנוע בלהקות, ביחוד בשעת ארוחת הצהריים, אבל הפעם בהחלט היה עומס חריג. תהינו על פשרו והתברר שאין חשמל בכל האיזור.
מישהי ברחוב אמרה משהו על צפי תיקון בשעה ארבע, כשעתיים לאחר מכן. לא ברור מהיכן הושג המידע הזה, כי את חברת חשמל לא ניתן היה להשיג. "עומס". בעמוד הפייסבוק שלהם, אגב, התקלה לא מופיעה אפילו עכשיו.
ברחוב המקביל ראינו משטרה ומכבי אש אך לא את חברת חשמל. למרבה המזל לא היה שום כבל מתח גבוה מנותק על הכביש, אבל היתה גם היתה אש. שריפת קוצים ליד הסופרמרקט הסמוך - במרחק שני עמודים מהעמוד בו ראיתי פיצוץ.
עד עכשיו לא ברור לי מה קרה. שם קו לא התנתק. האם שריפת הקוצים גרמה לקצר בעמודי המתח הגבוה במרחק כמה עשרות מטרים ממנה? אולי.
חזרנו למשרד.
"קחו את הדברים שלכם ותנעלו," אמר הבוס והתחיל לצעוד לכיוון מגרש החניה. "זה לא יפתר בקרוב".
התכוננו לעשות בדיוק את זה.
ואז, ממש כשנעלנו...
האורות התחילו להבהב.
הקיץ התחיל. פתאום ובלי שום אזהרה מוקדמת, הפך מזג האויר למהביל עד מגעיל והמזגן בעבודה התחיל לעבוד. כדי להקל עלינו, מישהו (הבוס!) הביא גלידה. יש לנו מקרר חדש בעבודה, עם מקפיא רב עוצמה. אז מילאנו אותו בגלידה והתחלנו להנות מהשבוע.
זה נמשך עד היום בצהריים.
מיד אחרי ארוחת הצהריים.
שבה, פתאום...
שמענו בום.
החשמל נפל.
כנראה קשור, לא? בום וחשמל? הצצנו מהחלון,שלמזלנו היה לכיוון הנכון - כיוון הרחוב המקביל.
עלה משם עשן.
המשכתי להציץ בכוונה להבין מה קרה.
וכך קרה שראיתי את כדור האש השני.
פיצוץ רציני.
רק אני ראיתי אותו,אבל כולם שמעו.
זה היה קו מתח גבוה שמזין את כל האיזור.
הבוס שלף קסטה מהמקרר והציע לי אחת. "אני הולך לראות מה קורה. אין סיכוי שיתקנו את זה בקרוב".
הצטרפתי אליו.
"ותאכלו את הגלידות, הן ימסו!"
החזרתי את שלי למקרר.
הרחוב היה עמוס באנשים. אמנם ההומו-הייטקוס נוטה לנוע בלהקות, ביחוד בשעת ארוחת הצהריים, אבל הפעם בהחלט היה עומס חריג. תהינו על פשרו והתברר שאין חשמל בכל האיזור.
מישהי ברחוב אמרה משהו על צפי תיקון בשעה ארבע, כשעתיים לאחר מכן. לא ברור מהיכן הושג המידע הזה, כי את חברת חשמל לא ניתן היה להשיג. "עומס". בעמוד הפייסבוק שלהם, אגב, התקלה לא מופיעה אפילו עכשיו.
ברחוב המקביל ראינו משטרה ומכבי אש אך לא את חברת חשמל. למרבה המזל לא היה שום כבל מתח גבוה מנותק על הכביש, אבל היתה גם היתה אש. שריפת קוצים ליד הסופרמרקט הסמוך - במרחק שני עמודים מהעמוד בו ראיתי פיצוץ.
עד עכשיו לא ברור לי מה קרה. שם קו לא התנתק. האם שריפת הקוצים גרמה לקצר בעמודי המתח הגבוה במרחק כמה עשרות מטרים ממנה? אולי.
חזרנו למשרד.
"קחו את הדברים שלכם ותנעלו," אמר הבוס והתחיל לצעוד לכיוון מגרש החניה. "זה לא יפתר בקרוב".
התכוננו לעשות בדיוק את זה.
ואז, ממש כשנעלנו...
האורות התחילו להבהב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה