למעשה, כבר מזמן הייתי צריכה לשנות את עמדת העבודה שלי במשרד. היא יפה מאד, אבל לא לגמרי פרקטית. היא עשויה שולחן זכוכית יפהפה מאיקאה וכסא קשה-בדיוק-במידה, אבל לכסא הזה יש ידיות שאי אפשר להתאים לגובהי.
אי אפשר, אומר שהידיים שלי מונחות רק טיפה גבוה מדי. והידיות נוקשות, ללא ריפוד. אז זה לא לגמרי נוח, גם אם יפה.
שנים הקפדתי על מתיחות כל כמה זמן.
אבל יום אחד קמתי בבוקר ולא הצלחתי לסובב את הראש לצד.
מעולם לא נתפס לי שריר ככה. לפעמים הוא קצת כאב, אבל אף פעם לא הרגשתי מגבלה בתנועה.
הלכתי לעבודה. ד' אמנם הציע שאשאר בבית (בלווית סדרת הוראות משועשת - 'קחי את זה, זה מאחורייך! את לא רואה?'), אבל אני החלטתי בכל זאת ללכת. הגעתי למשרד, בצוואר עטוף צעיף, התיישבתי על הכסא והנחתי את היד על המשענת...
וזרם חשמלי עבר מהמרפק שלי עד לצוואר התפוס.
הבנתי את הרמז.
פירקתי מיד את הידיות מהכסא (הכסא מאיקאה, כן. שלושה סיבובים של מפתח אלן בגודל 4 או 6, או המפתח מאיקאה שבא עם הכסא - והן בחוץ).
כנראה שזה לא היה הדבר הנכון לעשות. הכאבים פשוט עברו לכף היד בתוך יום. התנפלתי שוב על העמדה בניסיון להתאים אותה לגובהי הצנוע, ובסופו של דבר סיימתי עם שולחן נמוך, כסאות (עם ידיות) נמוכים אף יותר, ומסך על הגבהה עשויה מספר על HTML 4 (זה השימוש היחיד שלו). עכשיו, סוף סוף, אני יושבת כשהברכיים בתשעים מעלות, המרפקים בתשעים מעלות, הגב זקוף וכף הרגל על הרצפה. התאמה ארוגנומית מושלמת.
קצת על ארגונומיה. בעברית - הנדסת אנוש, כללים ועקרונות אשר מתאימים את הסביבת החיים והעבודה אלינו.
על המונח שומעים בעיקר ביחס לתחנות עבודה במשרד המודרני - שולחן, כסא ומחשב. עמדה בה יושבים העובדים, כלומר אנחנו, במשך שעות ארוגות מאד כל יום. ארוכות מדי. ומכאן הצורך בהתאמה אידיאלית של סביבת העבודה לעובד.
את הטיפים החשובים ביותר ריכזה עבורכם דניאל עמית מקופ"ח מכבי, באתר הקופה. באופן עקרוני, מדובר בהתאמת העמדה לגובה כך שהמאמץ הכרוך הפעולות יהיה מועט ככל האפשר: הידיים צריכות להיות במנח ניטרלי על המקלדת ולידה - כלומר לא גבוהות מדי ולא נמוכות מדי, המסך צריך להיות ממוקם כך שלא צריך להרים או להוריד את הראש כדי לקרוא בו, הרגליים צריכות להיות נינוחות - כלומר לא תלויות באויר וכפות הרגליים לא נשענות בקושי על קצה האצבע. כל כף הרגל צריכה להיות מונחת על הרצפה בקלות. העכבר צריך להיות נוח ולא כזה שמתאמצים לפעיל.
בקיצור, העמדה צריכה להראות כמו באיור הנ"ל מויקיפדיה.
אבל...
העקרון החשוב ביותר כאן, כך הסבירה לי פעם פיזיותרפיסטית של מכבי, הוא שצריך להיות לכם נוח. הישיבה צריכה להיות נוחה, היציבה נוחה והפעלת הציוד נוחה. עזבו את כל הכללים המוכרים והקפידו רק על סביבה שתהיה לכם נוחה.
אבל לא יותר מדי נוחה! צריך לקום מהעמדה, להתנועע ולהתמתח, לפחות פעם בחצי שעה. לפחות! ובאופן כללי, נו, להשתדל להיות פעילים בשעות בהן הישיבה מול המחשב איננה הכרח. אין ספק שזה יעזור לא פחות מהתאמת סביבת העבודה.
אי אפשר, אומר שהידיים שלי מונחות רק טיפה גבוה מדי. והידיות נוקשות, ללא ריפוד. אז זה לא לגמרי נוח, גם אם יפה.
שנים הקפדתי על מתיחות כל כמה זמן.
אבל יום אחד קמתי בבוקר ולא הצלחתי לסובב את הראש לצד.
מעולם לא נתפס לי שריר ככה. לפעמים הוא קצת כאב, אבל אף פעם לא הרגשתי מגבלה בתנועה.
הלכתי לעבודה. ד' אמנם הציע שאשאר בבית (בלווית סדרת הוראות משועשת - 'קחי את זה, זה מאחורייך! את לא רואה?'), אבל אני החלטתי בכל זאת ללכת. הגעתי למשרד, בצוואר עטוף צעיף, התיישבתי על הכסא והנחתי את היד על המשענת...
וזרם חשמלי עבר מהמרפק שלי עד לצוואר התפוס.
הבנתי את הרמז.
פירקתי מיד את הידיות מהכסא (הכסא מאיקאה, כן. שלושה סיבובים של מפתח אלן בגודל 4 או 6, או המפתח מאיקאה שבא עם הכסא - והן בחוץ).
כנראה שזה לא היה הדבר הנכון לעשות. הכאבים פשוט עברו לכף היד בתוך יום. התנפלתי שוב על העמדה בניסיון להתאים אותה לגובהי הצנוע, ובסופו של דבר סיימתי עם שולחן נמוך, כסאות (עם ידיות) נמוכים אף יותר, ומסך על הגבהה עשויה מספר על HTML 4 (זה השימוש היחיד שלו). עכשיו, סוף סוף, אני יושבת כשהברכיים בתשעים מעלות, המרפקים בתשעים מעלות, הגב זקוף וכף הרגל על הרצפה. התאמה ארוגנומית מושלמת.
קצת על ארגונומיה. בעברית - הנדסת אנוש, כללים ועקרונות אשר מתאימים את הסביבת החיים והעבודה אלינו.
על המונח שומעים בעיקר ביחס לתחנות עבודה במשרד המודרני - שולחן, כסא ומחשב. עמדה בה יושבים העובדים, כלומר אנחנו, במשך שעות ארוגות מאד כל יום. ארוכות מדי. ומכאן הצורך בהתאמה אידיאלית של סביבת העבודה לעובד.
את הטיפים החשובים ביותר ריכזה עבורכם דניאל עמית מקופ"ח מכבי, באתר הקופה. באופן עקרוני, מדובר בהתאמת העמדה לגובה כך שהמאמץ הכרוך הפעולות יהיה מועט ככל האפשר: הידיים צריכות להיות במנח ניטרלי על המקלדת ולידה - כלומר לא גבוהות מדי ולא נמוכות מדי, המסך צריך להיות ממוקם כך שלא צריך להרים או להוריד את הראש כדי לקרוא בו, הרגליים צריכות להיות נינוחות - כלומר לא תלויות באויר וכפות הרגליים לא נשענות בקושי על קצה האצבע. כל כף הרגל צריכה להיות מונחת על הרצפה בקלות. העכבר צריך להיות נוח ולא כזה שמתאמצים לפעיל.
בקיצור, העמדה צריכה להראות כמו באיור הנ"ל מויקיפדיה.
אבל...
העקרון החשוב ביותר כאן, כך הסבירה לי פעם פיזיותרפיסטית של מכבי, הוא שצריך להיות לכם נוח. הישיבה צריכה להיות נוחה, היציבה נוחה והפעלת הציוד נוחה. עזבו את כל הכללים המוכרים והקפידו רק על סביבה שתהיה לכם נוחה.
אבל לא יותר מדי נוחה! צריך לקום מהעמדה, להתנועע ולהתמתח, לפחות פעם בחצי שעה. לפחות! ובאופן כללי, נו, להשתדל להיות פעילים בשעות בהן הישיבה מול המחשב איננה הכרח. אין ספק שזה יעזור לא פחות מהתאמת סביבת העבודה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה